הקול והכנפיים

היא נכנסה אל הקליניקה כפופה. הייתה לו נוכחות כלכך מורגשת, לכאב. היא לא הפסיקה להביט סביב בשקט, בחשדנות. בחוסר בטחון. היה לי חשוב לשדר לה שהיא מוגנת ואהובה. אישה כבת 40 , מאופרת קלות. ניכר היה לראות כי הייתה יפה מאוד בימים אחרים. לאחר דקות ארוכות של שקט טעון, בובת החרסינה החלה להראות סדקים עמוקים. בעיניים דומעות, בשטף,כאילו כדי להספיק הכל, היא ספרה איך למראית עין חייה מושלמים. בעל עם משרה מכובדת. שני ילדים מוצלחים. בית יפה בשכונה מבוקשת. אף אחד לא ידע איך הוא אורב לה כצל. איך בחדרי חדרים הוא דוחף, מקלל ומכה. את האונס. הבושה. בשקט , אחוזת אימה, הייתה מסתובבת ברחובות עד יעבור זעם. עד שירגע. למה את לא עוזבת? שאלתי, "אין בי כוח". היא ענתה מרוקנת, "אני לא יודעת איך להתחיל"

כשנכנסנו עמוק ראינו ילדה עם עיניים גדולות. מביטה בנעשה ואינה מבינה פשרו של עולם. מדוע אמא בוכה כל ערב בשקט ומדוע אבא עצבני כל העת ומכה. כשבגרה התחתנה עם גבר שהיה דומה לאביה. היא חשבה שזה מה שהכירה. אך בפועל, תת המודע שלה משך אל חייה גבר כזה כדי להירפא, להציף את הכאב ולצמוח מכך, להגיע אל נקודת האהבה העצמית. עמוק בתוכה היא האמינה שהיא תתקן את גורלה של אמה. היא תשבור את השרשרת. בקשתי שתספר לי על החלומות שהיו לה כילדה, בקול חלוש היא הודתה, מגחכת קלות במבוכה, כי חלמה להיות זמרת. בקשתי שתרשה לעצמה שוב לשיר. למחרת בצעד מבויש נרשמה למקהלה השכונתית. להפתעתה עוד באותו הערב התחילה לשיר, הקול שבקע ממנה היה דקיק. חלוש. וסיפר בגוונו את כל הכאב שבה, כל הנוכחים היו מצטמררים למשמע קולה. שנים שאף אחד לא נתן לו מקום. והוא היה צלול ויפה. קול פעמונים שהלך והתרחב ועם נוכחותו שגדלה, גדל בה גם הכוח והאמונה בעצמה. כל חייה הייתה אקו. עכשיו הייתה קול. וכשהייתה שרה, חשה כי היו צומחים בה כנפיים צבעוניות, והייתה עפה, מעל האדמה, מעל הים התכול, מעל העיר, הבניינים האפורים והארובות, כפרפר יפיפה, מעל ביתה, ובו הגבר שהכה אותה. היא הביטה על חייה . הפרספקטיבה עכשיו הייתה רחבה, מוארת, ברורה. פגשתי אותה עוד מספר פעמים. בכל פעם הייתה שונה. מטיפול לטיפול הביטחון שב אליה והצבע בלחיים, יופייה היה עוצר נשימה. היא החלה מפתחת זהות משל עצמה ובטחון להתחיל חיים חדשים. ביום שעזבה, ליד הדלת, עם מזוודה אחת בה כל חייה. היא התקשרה אלי רועדת. לא האמינה שהיא עושה זאת. דמעות ירדו גם מעיני וידעתי שנולדה כעת אישה ואיתה גם תקווה לחיים חדשים. היא למדה לפגוש את עצמה , לאהוב אותה, לאחר מספר חודשים היא הכירה בחור חדש, הם התאהבו. הוא כיבד אותה, האמין בה, נתן לה כוח. איתו סוף סוף היו לה כנפיים. את הסיפור שלה היא בקשה שאספר. שאשמש פה לכאבה האילם למען ידעו. למען נשים אחרות. שידעו שאפשר גם אחרת.

#Stress #HealthyLiving